סמקאיה Samkhaya

מתוך אסכולות החשיבה השונות הסמקאיה-יוגה והוונדטה הן החשובות והמשפיעות ביותר עד היום. הסמקאיה היא אסכולה דואליסטית, הרואה את העולם כתולדה בחיבור שבין סובייקט טהור- הוא הפורושה- לבין אובייקט טהור-הוא הפרקריטי. למעשה התקשרות בין חומר ורוח. התקשרות זו בעייתית, שלא לומר בלתי אפשרית, שכן מדובר בשני אלמנטים שהם לכאורה מנוגדים ואין ביניהם שום נקודת חיבור (ובכל זאת אנו חיים עם התוצאה), ולכן יוצרת מצב, ששאה (Shah), במאמרו "סמקאיה ווודנטה"  מגדיר כמצב קיומי הנגוע באשליה וחוסר יציבות.  על מנת לרדת לעומקו של חיבור זה, ננסה להבין מהם הפרקריטי והפורושה, ומה פשר החיבור ביניהם.
פורושה Purusha
הפורושה הוא הסובייקט הטהור, הרוח,  וככזה הוא אינו מוכר או ידוע, ולמעשה תיאורו הוא מעבר ליכולתנו. אך למרות היותו מחוץ לתפיסתנו, כל תהליך הבריאה נועד למענו . הפורושה הם למעשה רבים- בכל אדם קיים פורושה נפרד, והם יציבים ובלתי מושפעים בניגוד לטבע, לחומר המשתנה תדיר. כל חוויה שאנו חווים היא למעשה, כפי שמגדיר זאת איינגר (Iyenger) בספרו  Light on the Yoga Sutra of Patanjali, חיבור לא ברור בין הרוח לבין הטבע-החומר. כלומר, פורושה הוא עקרון המודעות, ובקשר הקרוב שלו עם פרקריטי-החומר נוצרת האפשרות לחוויה. החומר הוא רק מדיום המאפשר לרוח להתגלות, כשמהחומר עצמו אין יכולת להגיע למודעות. גם מרחב הדעת-האינטלקט הוא חומר. אומנם מזוקק ועדין אך עדיין חומר, ו"קירבתו" לפורושה מאפשרת את העברת מסרי החושים וכך נוצרת החוויה וממנה הידע.
כפי שכבר הוסבר, הסמקאיה טוענת שכל השינויים והתהליכים בטבע מתחוללים למען הפורושה. הבנה נכונה של מכלול התופעות ביקום (טבע ואדם) מובילה באופן הדרגתי להכרה שהשינויים האינסופיים בטבע, כלומר תופעות אלו, לא משפיעים על פורושה כהוא זה, ויגיע הרגע בו פורושה ישתחרר מכבלי ההזדהות על הגוף והדעת (mind) ויגיע למצבו הטבעי- חופשי ויודע כל (ההאנשה של הפורושה לשם הסבר בעייתית, אך למעשה גם בדברינו על אלוהים אנו מדברים במושגים אנושיים, שכן אלו הרי הכלים שלנו) הבנת החופש וההפרדות של פורושה מפרקריטי היא הסיבה והמטרה לכל פעולה ומאמץ אנושי
היוגה היא הטכנולוגיה שהומצאה בכדי להגשים את האמיתות הגדולות של תורת הסמקאיה. והיא מסע ארוך ועיתים אף מפרך במרחב הפרקריטי. המטרה היא כאמור שחרור הפורושה מכבלי הפרקריטי, אך מאחר ומיקומה ותכונותיה אינם מופיעים על "מפת האדם" אותה אנו מחזיקים, כפי שמכנה זאת פראולי,  אין טעם לחפש את הלא מוכר. תחת זאת יש לחפש ולשכלל את המוכר- הפרקריטי, מה גם שיש קשר ביניהם. כלומר, בעזרת היוגה אנו לומדים להכיר את פרקריטי לפרטיו, כדי שבבוא העת נוכל לבצע את "קפיצת הדרך" ממנו אל הבלתי ידוע.